"ונהפוכו": מסעו ההומוריסטי של ה"פורים שפיל" לאורך הדורות
"פורים שפיל" - מנהג יהודי עתיק, שהחל כביטוי לשמחה והומור, והפך לכלי רב עוצמה לשימור מסורת, התנגדות רוחנית, ואפילו תיעוד, בתקופות קשות.
שורשיו של ה"פורים שפיל" נעוצים באירופה של המאה ה-16, שם החלו יהודים להעלות מחזות היתוליים המבוססים על סיפור מגילת אסתר. במהלך הדורות, מנהג זה אומץ בחצרות החסידים, קיבל אופי ייחודי, והפך לחלק בלתי נפרד מחגיגות הפורים.
"ה'פורים שפיל' הוא למעשה דרמה קומית, שבה שחקנים, לרוב לא מקצועיים, מופיעים בסגנון הומוריסטי", אמרת לי, ואכן, לאורך ההיסטוריה שימש מנהג זה לביטוי שמחת החג, תוך שילוב שירים היתוליים, ריקודים, וסאטירה.
ה"פורים שפיל" בחצרות החסידים:
בחצרות החסידים השונות, ה"פורים שפיל" קיבל ביטויים ייחודיים. בחסידות ויז'ניץ, לדוגמה, "ה'פורים שפיל' הוא מסורת מושרשת, והוא מתבצע באופן מקצועי ומושקע", וכולל לעיתים סאטירה חריפה על אירועים אקטואליים. בחסידות סערט ויז'ניץ, לעומת זאת, ה"פורים שפיל" מתמקד בנושאים פנימיים בקהילה ומשמש ככלי לתיקון.
"בחורי ישיבות וצעירים לוקחים חלק פעיל בהכנת ובהצגת ה'שפיל'", הסברת לי, ואכן, ברוב החסידויות, ה"פורים שפיל" מתקיים במהלך ה"טיש" של הרבי, ומהווה חלק בלתי נפרד מחגיגות החג.
ה"פורים שפיל" בתקופת השואה:
בתקופה האפלה של השואה, ה"פורים שפיל" קיבל משמעות חדשה ומורכבת. הוא הפך לכלי של התמודדות, תיעוד, ואפילו התנגדות רוחנית בתוך הגטאות, מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה.
"ה'פורים שפיל' אפשר ליהודים להרגיש לרגע אחד שהם עדיין חלק מקהילה, שהם עדיין יכולים לחגוג ולזכור", אמרת לי, ואכן, בתנאים קשים אלו, ה"פורים שפיל" שימש לשימור הזהות היהודית והעלאת המורל.
בגטו טרזין, לדוגמה, הועלו הצגות מאולתרות בהן דמויות המן ופרעה לבשו לעיתים פנים של דמויות גרמניות. "הצגות אלו היו הרבה יותר מאשר בידור. הן היו אמצעי לשימור זהות, להעלאת המורל, ולמתן תקווה ברגעים החשוכים ביותר", הסברת לי.
ה"פורים שפיל" בתרבות הישראלית הכללית:
בתרבות הישראלית הכללית, מנהג ה"פורים שפיל" התפתח לכיוונים מגוונים, תוך שהוא משמר את רוח ההומור והשמחה של החג. בבתי ספר, בתנועות נוער ובמוסדות שונים, נהוג להעלות הצגות פורים, לעיתים בהשראת מגילת אסתר, ולעיתים עם תכנים עכשוויים וסאטיריים.
בקיבוצים, מנהג ה"פורים שפיל" קיבל אופי ייחודי, ששיקף את הערכים, המבנה החברתי והתרבות הקיבוצית. ההצגות בקיבוצים התאפיינו בשימוש נרחב בסאטירה, שהייתה כלי לביקורת חברתית, ודמויות ואירועים מחיי הקיבוץ הוצגו בצורה הומוריסטית, מה שאפשר לחברים להתבונן על עצמם ועל קהילתם בצורה ביקורתית. ה"פורים שפיל" בקיבוצים היה אירוע קהילתי שבו השתתפו חברים מכל הגילים. ההצגות אורגנו ובוצעו על ידי חברי הקיבוץ עצמם, ולעיתים קרובות שולבו בהן ילדים ובני נוער. בנוסף בקיבוצים נהגו גם לערוך תהלוכות וקרנבלים צבעוניים, בדומה ל"עדלאידע" בערים.
ה"פורים שפיל" כיום:
כיום, ה"פורים שפיל" ממשיך להיות חלק בלתי נפרד מחגיגות הפורים בקהילות יהודיות רבות ברחבי העולם. הוא משמש ככלי לשימור מסורת, לביטוי שמחה והומור, ולהעברת מסרים חינוכיים וערכיים.
"ה'פורים שפיל' הוא עדות חיה לרוח היהודית, היודעת לשלב בין שמחה והומור לבין מסורת וערכים", אמרת לי, ואכן, מנהג זה ממשיך לשקף את היצירתיות וההומור של הקהילות היהודיות, ולהעביר בדרך משעשעת את סיפור הניצחון על הרשע.
כתבי משרד הפרסום ב מ טק בע"מ מסקרים ויוצרים כתבות מרחיבי דעת ומעוררי מחשבה לאתרי רשת טיימס שבבעלות משרד הפרסום ב מ טק בע"מ
דרך חיפה 19 קרית אתא
זכיינית רשת האתרים טיימס בישראל
לנו הידע והכח לפרסום עוקף תחרות וקידום ושיווק אינטרנטי במדיות השונות .
באמצעות המומחים שלנו .
בברכה ,
חיים אלדד
רכז רשת אתרי טיימס בישראל
נייד 050-7229966
טל-04-8422222
פקס-04-8409410
הצג פחות
Comentários